הפרעות קשב וריכוז

את המאמר אני רוצה ומפחדת לכתוב כבר יותר מעשור

יש כאן מידע שכהורים אולי יהיה קצת קשה לעיכול

ואם יש לכם ילדים אז מקווה שהוא יעזור לכם

גם איתם ובעיקר מול מערכת החינוך בעולם מערבי.

ואני אתן את הפואנטה על ההתחלה.

הפרעת קשב וריכוז היא לא באמת מחלה. זהו קושי במפגש בין מערכת החינוך לילד.  מערכת אשר לא מותאמת לילדים, ומנסה לשלוט ולנרמל התנהגות של ילדים.

רוב הילדים בגלל גילם ומוחם הצעיר מצליחים להתאים את עצמם למערכת, (בתמורה לוויתור על חלקים גדולים מהנפש, הנשמה והמחשבה החופשית שלהם), אבל אחוז מסוים לא מצליח, או לא רוצה. הילדים האלו, אם נדע איך להעצים ולטפח אותם, יגדלו להיות מצליחניים, יצירתיים, אלו שיחשבו מחוץ לקופסא, הם אלו בעלי הפוטנציאל הגבוה ביותר למצוא פתרונות יצירתיים ומקוריים לבעיות שאנחנו יצרנו, ואסור לנו להרדים את מוחם הצעיר.

בעולם שלנו מחלקים את התסמונת לשתיים

  1. ADD אלו הילדים הנוטים לחולמנות
  2. ADHD כאשר מתווספת היפראקטיביות

3-12% מהילדים מאובחנים עם הפרעות קשב וריכוז.

מליון מרשמים מחולקים בשנה כיום בישראל !!!!

וכשמסתכלים על ההגדרות לפיהן מאבחנים כיום הפרעות קשב וריכוז אפשר להבין הכל.

רשימת התסמינים מורכבת מהגדרות שכל ילד מרדן יענה עליהם, כל ילד שלא אוהב בית ספר, או לחילופין, ילד חכם, ומתקדם, שהחומר לא מעניין אותו, או שפשוט יש לו שמחת חיים ולא מתאים לו לשבת בכיתה כל היום יענה על ההגדרות האלו.

איבחון

אם יש לפחות שישה מהתסמינים הבאים :

  1. לעתים קרובות אינו מקדיש תשומת לב לפרטים, או עושה שגיאות טפשיות בלימודים, בעבודה או בפעילות אחרת.
  2. לעתים קרובות מתקשה לשמור על הקשב למשך זמן במטלות או במשחק.
  3. לעתים קרובות נראה כמי שאינו מקשיב כשמדברים אליו.
  4. לעתים קרובות אינו עוקב אחרי הוראות ומתקשה להשלים מטלות, כגון עבודות בי"ס, מטלות בעבודה וכו' (ולא כתוצאה מהפרעה מרדנית מתנגדת או מקושי בהבנת המטלות).
  5. לעתים קרובות מתקשה בארגון מטלות ופעילויות.
  6. לעתים קרובות נמנע, סולד או אינו מעוניין לעסוק בפעילויות הדורשות מאמץ מנטלי ממושך (למשל לימודים בביה"ס או שעורי בית).
  7. לעתים קרובות מאבד חפצים הדרושים למטלות או פעילויות (למשל עבודות בית מביה"ס, עפרונות, ספרים, כלי עבודה).
  8. לעתים קרובות מוסח על ידי גירויים חיצוניים.
  9. לעתים קרובות שכחן בפעילויות יומיומיות.

היפראקטיביות- אם מופיעים אצל הילד/ה לפחות 6 מהתסמינים הבאים :

היפראקטיביות

  1. לעתים קרובות ממולל בידיים וברגליים או מקפץ בכיסא.
  2. לעתים קרובות עוזב את כיסאו בכיתה, או במצבים אחרים בהם יש ציפייה שיישאר ישוב.
  3. לעתים קרובות רץ או מטפס במצבים בהם לא נהוג לעשות זאת (במתבגרים או במבוגרים תיתכן תחושת אי-שקט עזה).
  4. לעתים קרובות חש קושי לשחק או להנות מפעילויות פנאי בשקט.
  5. לעתים קרובות נמצא בתנועה מתמדת, או מתנהג כאילו יש לו "מנוע בישבן".
  6. לעתים קרובות מדבר ללא הפסקה.


אימפולסיביות

  1. לעתים קרובות פולט תשובות לפני תום השאלה, או מתפרץ לאמצע המשפט.
  2. לעתים קרובות מתקשה לחכות לתורו.
  3. לעתים קרובות מפריע או מציק לאחרים (למשל, מתפרץ למשחקים, נוגע וכו').

*** שימו לב שההגדרות האלו הן בהתאם לאיזושהי נורמה שבני אדם המציאו

ורובם מתייחסים בכלל להתנהגות הילד בבית הספר.

מחלה או הגדרה ?

חשוב שנבין משהו מאוד מהותי, ילד בגיל 6 כיום מגיע לכיתה א' אחרי שנים של גן ומשחקים בחוץ, שנים של אכילת של סוכר ומזון מעובד, מוח שרגיל למסך ולגירויים ברמה מאוד גבוהה (ויזואליים וגם שמיעתיים). נכנס למערכת החינוך, כיתה א', ומצפים ממנו לשבת מול הלוח ולהקשיב למורה שמדברת (בדרך כלל באופן מונוטוני) במשך 6 שעות.

המוח שלהם לא מותאם לרמת גירוי כל כך נמוכה, לכן הם משתעממים כל כך בקלות.

חלק מהילדים יתחילו להפריע, חלק ינועו בכיסא באי נוחות, חלק יחלמו בהקיץ, וחלק יפנו לצדדים יותר אגרסיביים.

מערכת החינוך, כמו כל מערכת, משווה לנורמה מסוימת אותה הגדירה ומי שנמצא בצידי העקומה נופל בסטטיסטיקה.

אך ברמה הפרסונלית- כל אחד מאתנו שונה, וזקוק לתנאים שונים, למסלול חיים שונה.

כך גם אנו המבוגרים, יש אדם שיתאים לו לעבוד בחוץ כל היום ולזוז, יש אדם שיעדיף לעבוד כל היום במשרד עם תנאים נוחים ומזגן, אדם שלישי יתחרפן משני אלו ויהיה חייב הרבה שנויים ביום יום שלו.

יש אנשים שכמהים לשגרה ויש אנשים ששגרה היא האויב שלהם.

הנסיון לנרמל את כולנו הוא טעות עם השלכות קולקטיביות קשות ומסוכנות.

אלו אשר לא מתאימים לנורמה, יפלסו את השביל שלנו, כאנושות, למקום טוב יותר.

הילדים האלו יגדלו למצוא פתרונות לבעיות שעדיין לא מצאנו.

את הילדים האלו מסוכן, לנו כקולקטיב, להרדים עם רטלין.

אנחנו רוצים שהם יתפרעו, יחלמו בהקיץ, שהם ימרדו במערכת שלא עובדת, ולא מותאמת, ויחשבו על פתרונות חדשים, אחרים, יצירתיים.

אנחנו צריכים לטפח אותם ואת הצדדים הלא קונוונציונלים בהם.

בתחילת דרכי עשיתי הרצאות להורים בגני חובה, רציתי ללמד אותם איך לאזן את המצב, רציתי ללמד אותם מה מחמיר את התופעות ומה יכול לעזור, אך להפתעתי הרבה ההורים לא רצו לשמוע את מה שהיה לי להגיד. הם הרגישו אשמים ולא יכלו (או רצו) להתמודד עם ההשלכות של המילים שלי.

אני תקווה כי כיום, 15 שנה אחרי, העולם כבר יותר בשל לשמוע את האמת הקשה הזו.

האמת היא שהבעיה הזו שנקראת "הפרעות קשב וריכוז" לא קיימת.

זוהי הגדרה שאנחנו יצרנו, לילדים (או מבוגרים) ש"מתנהגים אחרת" ממה שנוח לנו כמבוגרים להכיל.

המיינד שלנו אוהב תבניות, הגדרות, זה עושה לנו סדר וזה מרגיע אותנו. אך גם יוצר הרבה בעיות..

הצורך שלנו כמבוגרים ללכת לעבודה ולשים את הילדים שלנו במסגרת אחת היא הבעיה, כי כל ילד (וגם מבוגר) זקוק לשגרה אחרת ביום יום שלו, וכיום יש רק אופציה אחת (שלא עולה 3,000 ₪ בחודש).

 

אבולוציה

בית ספר זה דבר חדש, המהפכה התעשייתית החלה רק בכמה מאות שנים האחרונות, אך אבולוציונית שינויים לוקחים זמן, הרבה זמן כדי להתייצב, אבל השינויים שקורים מאז שהחלה המהפכה התעשייתית כל כך גדולים והגוף נפש שלנו עדיין לא התאימו את עצמם לשינויים האלו.

בני אדם מותאמים לחיים קהילתיים.

לחיים קרובים לאדמה, לצומח, לאוכל שלנו, ובעיקר למשפחה שלנו.

הנפרדות שאנו חיים בה- כל משפחה גרעינית בתוך בית נפרד משאר הקהילה, יוצרים סטרס ובדידות, אשר שולחים אותנו למלא את החסך על ידי סיפוק רגעי- אוכל, מסך, קניות.

המערכת ההורמונלית והעצבית שלנו, המוח והמיינד שלנו, לא מותאמים לחיות ברמת גירויים כל כך גבוהה כמו בעולם המודרני שאנו חיים בו. וזה יוצר סטרס וחרדה במערכת.

תזונה

מערכת העיכול שלנו לא תואמת את התזונה בעולם המערבי.

כל חטיף, ממתק, רוב האוכל בחוץ, במסעדות,  ואפילו מוצרי בריאות מחנויות הטבע, מכילים, לפעמים גם עשרות של חומרים שמשבשים את פעילות המוח שלנו והמערכת ההורמונלית. חומרים שגורמים להיפראקטיביות, לאגרסיביות, לניתוקים, לחשיבה איטית או מבולגנת, ולא נדבר בכלל על ההשלכות הבריאותיות.

אם רק תלמדו לקרוא רכיבים אתם תבינו עד כמה מסוכן לנו לעשות קניות בסופרים…

סוכר משבש את מערכת העיכול ואת המערכת ההורמונלית.

צבעי מאכל, חומרי משמרים, "חומרי טעם וריח", מתכות רעילות, ממתיקים מלאכותיים-  ועוד שלל רכיבים אשר נמצאים במזון מעובד משבשים את המערכת ההורמונלית, ואת המערכת העצבית.  הם משפעים על התנהגות, מחמירים אגרסיביות, ומשפיעים על צורת החשיבה שלנו.

ריטלין

התרופות שניתנות כיום לילדים עם הפרעות קשב וריכוז לא פותרות את הבעייה.

ריטלין (או קונצרטה) זוהי תרופה המכילה מתילפנידאט, קרוב משפחה של קוקאין. זהו חומר ממריץ העובר את מחסום הדם במוח ובגדול מה שהוא עושה זה- משפר ביצועים. לתרופה הזו אין יכולת לרפא את ה"בעייה". זהו סך הכל שיפור זמני ביכולת להתרכז במשימות משעממות.

ורשימת תופעות הלוואי עצומה – ריטלין מדכא תיאבון, פוגע בגדילה, יוצר ירידה בסקרנות ובתגובתיות, תנודות במצב הרוח, פסיביות חברתית. ואת תופעות הלוואי בטווח הארוך אנחנו לא מכירים עד הסוף כי אף אחד לא חוקר אותן, עם זאת, יש עדויות לגבי הגברת סיכוי לשלל תופעות פסיכיאטריות כמו פסיכוזה.

התמכרות- כמו שאר התרופות והסמים הממריצים גם כאן יש לנו תופעה שנקראת סבילות. הקולטנים במוח מפתחים עמידות ועם הזמן צריך להעלות את המינון של התרופה בכדי להשיג את אותו אפקט.

סטטיסטיקה

המספרים מספרים לנו שחלה עלייה של עשרות אחוזים במספר המרשמים שהונפקו.

עלייה של כ- 50% בגוש דן ובדרום במספר המרשמים הניתנים לילדים.

עלייה של 120% במספר המרשמים שהונפקו למבוגרים.

זוהי מגמה מסוכנת שדורשת מאתנו התייחסות.

מה אפשר לעשות ?

בזמנים אלו אנחנו כבר מבינים כי לא ניתן יותר לשים את האחריות על הרופא הרושם מרשמים.

זה עליינו המבוגרים למצוא פתרונות יצירתיים יותר מאשר- מתן סמים לילדים אשר לא מוצאים את עצמם במסגרת.

נפתחים כיום יותר ויותר מסגרות המאפשרות חופש ומחקר לילדים.

המודעות להשפעות מהתזונה עולה.

ויש הרבה מה לעשות ברמה ההתנהגותית:

  • עבודה על תקשורת- עם הילד. והבנת הצרכים האינדווידואלים שלו.
  • צמצום גירויים.
  • שינוי תזונתי שתיכה במערכת העצבית והמערכת ההורמונלית.
  • מציאת מסגרת תומכת ומעצימה.
  • חיים קרוב לטבע.
  • יצירת מערכת של תמיכה והדדיות שיכולה להוות קהילה לכל המשפחה.

לצד אחוזים עולים של מרשמים שניתנים אני רואה כיום שינוי עצום במודעות לבעייה .

יותר ויותר אנשים לוקחים אחריות ומתאימים את החיים שלהם לצרכים האינדווידואלים שלהם ושל ילדיהם.

יותר אנשים מודעים להשפעות התזונתיות ועושים שינויים.

וזה נותן לי תקווה.

וכמובן שמוזמנים לפנות אלי לעזרה עם שינוי תזונתי או פורמולות צמחים לתמיכה.

ניתן לייצר שינויים אלו גם בקלות ופשטות מבלי ליצור התנגדות וסטרס.